בינה מלאכותית לעורכי דין: מה מותר ומה אסור
בקצרה: עורך דין רשאי להשתמש ב-ChatGPT ובכלים דומים, אבל הוא אחראי באופן אישי לכל מה שיוצא מהם. לא מזינים לצ'אט פתוח מידע של לקוח בלי הסכמה מפורשת שלו מראש, ומחיקת השם לא מספיקה. כל פסק דין או ציטוט שהכלי מביא נבדק מול המקור. וכלי אוטומטי לא מקבל במקומכם החלטות מהותיות בתיק. כך קבעה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בגילוי דעת מ-17 בספטמבר 2026.
המאמר מסכם מה פורסם על שני גילויי הדעת של הלשכה, מה קרה בבתי המשפט, ומה בודקים כשמשתמשים בכלים האלה לשיווק המשרד. הוא לא ייעוץ משפטי, והוא נשען על הדיווחים בעיתונות. את הנוסח המחייב קוראים בגילוי הדעת עצמו, באתר הלשכה.
שני גילויי דעת
הראשון פורסם במאי 2024. לפי הדיווח, הוא דרש הסכמה כתובה ומפורשת של הלקוח לפני שמשתמשים במידע האישי שלו בכלי בינה מלאכותית. ההסכמה לא יכולה להיות טופס כללי שנחתם מראש, והלקוח יכול לחזור בו. הוא דרש גם לבדוק כל תשובה של הכלי מול מקורות אחרים (law.co.il, 8.5.2024).
השני פורסם ב-17 בספטמבר 2026, בחתימת יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מנחם מושקוביץ (כלכליסט, 17.9.2026). אלה הדברים שמופיעים בו לפי הדיווחים:
- סוכני AI: אסור לתת למערכת אוטונומית לקבל במקום עורך הדין החלטות מהותיות, לתת ייעוץ משפטי לבד או להגיש כתבי טענות. מותרות משימות טכניות מוגבלות, מתועדות והפיכות, שאדם החליט עליהן מראש ומפקח עליהן.
- אחריות: לפי ynet, בגילוי הדעת נכתב: "עורך הדין אינו רשאי להסתתר מאחורי פלטי הבינה המלאכותית".
- מידע מוגבל: לא מזינים לכלי פתוח מידע של לקוח שאינו פומבי. זה כולל גם מידע חלקי: תיאור של מקרה, מייל או נתון מסחרי.
- שם בלבד לא מספיק: מחיקת שם הלקוח לא מסתירה אותו, כי אפשר לזהות אותו מצירוף של פרטים.
- הסכמה: כשמזינים מידע כזה לכלי פתוח, צריך הסכמה מדעת, מפורשת ומראש של הלקוח. סעיף כללי בהסכם שכר הטרחה, כמו "עורך הדין רשאי להשתמש בבינה מלאכותית", לא מספיק.
- כלי סגור: גם כלי סגור, שמיועד למשרד, לא פוטר את עורך הדין מחובת הזהירות.
- ההשלכה: מי שלא פועל לפי גילוי הדעת נחשב, עד שיוכיח אחרת, כמי שהפר את חובותיו האתיות.
מה מזינים לצ'אט פתוח, ומה לא
הטבלה הזאת היא סיכום שלנו של הדיווחים על גילוי הדעת מ-2026. היא לא מחליפה אותו.
| מה | צ'אט פתוח (ChatGPT, Gemini, Claude בחשבון רגיל) |
|---|---|
| שאלה כללית על חוק או מושג | אפשר, ובודקים את התשובה מול המקור |
| טיוטה לפוסט או למאמר, בלי שום פרט של לקוח | אפשר |
| ניסוח מחדש של טקסט שכתבתם, בלי פרטים של לקוח | אפשר |
| תיאור של מקרה של לקוח, גם בלי שם | לא, בלי הסכמה מפורשת שלו מראש |
| מייל של לקוח | לא, בלי הסכמה מפורשת שלו מראש |
| נתונים מסחריים של לקוח | לא, בלי הסכמה מפורשת שלו מראש |
מה קרה כשהוגשו פסקי דין שלא קיימים
כלי בינה מלאכותית יכול לכתוב הפניה לפסק דין שנראית אמינה לגמרי, עם מספר תיק ושנה, ושלא קיימת בכלל. זה כבר הגיע לבתי המשפט בישראל.
בבית המשפט העליון נבדקה עתירה שהגישה עורכת דין מהסיוע המשפטי (אייס, 24.2.2025). בעתירה היו 36 הפניות לפסקי דין. חמישה לא היו קיימים, ב-14 היו טעויות בסיסיות, ו-24 ציטוטים לא נמצאו. השופטת גילה כנפי שטייניץ כתבה: "שימוש שעושים עורכי דין בכלי בינה מלאכותית, אין משמעו כי הם יכולים להתפרק מאחריותם ומשיקול דעתם המקצועי". זה היה המקרה הראשון מסוגו, ולכן לא ננקטו צעדים חמורים. בפסק הדין נכתב שבפעם הבאה אפשר יהיה לסלק הליך על הסף ולהטיל הוצאות אישיות.
ביולי 2025, בבית משפט השלום בירושלים, עורכת דין שהייתה בעצמה צד בתביעה הגישה סיכומים עם הפניות לפסקי דין שלא קיימים, ככל הנראה מכלי בינה מלאכותית. היא חויבה ב-5,000 ש"ח הוצאות אישיות לאוצר המדינה, ובעוד 20,000 ש"ח הוצאות לנתבעים (law.co.il, 10.8.2025).
לכן כל הפניה שהכלי מביא נבדקת במאגר משפטי לפני שהיא נכנסת למסמך.
איפה הכלים האלה עוזרים במשרד
- טיוטה ראשונה של מאמר לאתר: על נושא כללי, כמו מה עושים אחרי תאונת עבודה. אתם מתקנים ומוסיפים מהניסיון שלכם.
- סיכום של חוק או תקנה ארוכים: כנקודת פתיחה, ואחר כך קוראים את הסעיפים עצמם.
- ניסוח מחדש של מכתב שכתבתם: קצר וברור יותר, בלי פרטים של לקוח.
- רעיונות לפוסטים: שאלות שאנשים שואלים בתחום שלכם.
כשמשתמשים בכלי לשיווק המשרד
כשמבקשים מהכלי טקסט שיווקי, הוא כותב כמו שכותבים לכל עסק. לכן לפני שמפרסמים, בודקים את הטקסט מול כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת). שלושה דברים שכדאי לחפש בו:
- שכר טרחה: "ייעוץ חינם", "ללא עלות", "תשלום רק בהצלחה". לפי סעיף 3(ב)(14), המלל החופשי בפרסומת הוא מלל "שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה".
- משפט שעלול להטעות: "נשיג לכם את הפיצוי המקסימלי". סעיף 2א אוסר פרסום מטעה.
- פרטים על תיק: "זכינו ללקוחה ב-300 אלף ש"ח בתביעה נגד המעסיק". גם בלי שם, זה מקרה אמיתי של לקוח, ונכנס לאותה שאלה של מידע ופרטיות.
את הכללים המלאים אפשר לקרוא במדריך כללי הפרסום לעורכי דין.
שלושה פרומפטים שאפשר להעתיק
אלה פרומפטים לשיווק בלבד, בלי שום מידע של לקוח. מעתיקים, משנים את התחום, ובודקים את מה שחוזר.
לרעיונות לפוסטים:
"אני עורך דין בתחום דיני עבודה בישראל. תן לי 10 שאלות שעובדים שואלים לפני שהם פונים לעורך דין, בשפה של העובד. בלי שכר טרחה, בלי הבטחות לתוצאה ובלי סיפורי לקוחות."
לטיוטת מאמר:
"כתוב טיוטה של 800 מילים לאתר של משרד עורכי דין על הנושא: מה עושים בשבוע הראשון אחרי פיטורים. משפטים קצרים, ובלי מונחים משפטיים שלא מוסברים. אל תצטט פסקי דין ואל תמציא מספרים. בכל מקום שצריך מקור, כתוב [צריך מקור]."
לבדיקת מודעה:
"הנה טקסט של מודעה למשרד עורכי דין. סמן כל משפט שמזכיר מחיר, חינם או תשלום, כל משפט שנשמע כמו הבטחה לתוצאה, וכל פרט שעלול לזהות לקוח. אל תתקן, רק סמן."
השורות "אל תמציא מספרים" ו"[צריך מקור]" נמצאות שם בכוונה. בלעדיהן הכלי עלול להשלים נתונים שנשמעים אמינים.
רשימת בדיקה לפני שטקסט כזה יוצא החוצה
- כל פסק דין, חוק או ציטוט נבדק במקור
- אין פרט שאפשר לזהות ממנו לקוח
- אין התייחסות לשכר טרחה, ואין משפט שעלול להטעות
- הטקסט נשמע כמוכם, ולא כמו כל משרד אחר
- מישהו מהמשרד קרא אותו עד הסוף
גוגל לא פוסל טקסט רק בגלל שנכתב בעזרת בינה מלאכותית. לפי המדיניות שלו, הבעיה היא הרבה עמודים בלי ערך אמיתי. מאמר שעורך דין קרא, תיקן והוסיף לו מהניסיון שלו, נותן לקורא משהו שאין בטיוטה. עוד על זה במאמר על בלוג למשרד עורכי דין ובדף הקידום האורגני.
רוצים עוד טיפים כאלה? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לעורכות ועורכי דין