שיווק למשרדי עורכי דין בהגירה ואזרחות
מי שפונה לעורך דין הגירה נמצא באחד משני מצבים הפוכים. חלק מחזיקים מכתב עם תאריך, ולשעון יש טיקטוק. חלק אחרים רק בודקים אפשרות, בלי שום דחיפות בשטח. שתי המודעות בתחום הזה חייבות להיות שונות, כי מי שקורא אותן במצב אחר.
מה ההבדל בין פונה בבהלה לפונה שרק בודק?
הראשון קיבל החלטה של משרד הפנים, מתקרב לתאריך פקיעת אשרה, או גילה שההליך שלו נתקע. הוא מחפש עכשיו, וכל יום שעובר מרגיש לו כמו הפסד.
השני עוד לא במשבר. הוא מתחתן עם מי שאינו אזרח, שוקל עלייה, או שואל אם הנכדים שלו זכאים לאזרחות. הוא קורא, משווה, וסוגר את הטאב, ולפעמים חוזר אליו רק אחרי כמה שבועות.
מודעה אחת לא מדברת לשניהם. הזווית הדחופה נכתבת סביב התאריך, \"קיבלת מכתב עם תאריך?\", והזווית השקטה נכתבת סביב השאלה, \"מתלבטים אם מגיעה לכם אזרחות?\". שתיהן רצות במקביל, ולא מתחרות על אותו תקציב, כי הן פונות לשני שלבים שונים באותה דרך.
מה לא נכנס למודעה בתחום הזה?
- הבטחת אישור, ויזה, אזרחות או כל תוצאה אחרת, לפני שמישהו בדק את התיק
- לחץ זמן מומצא על פונה שאין לו בכלל תאריך אמיתי
- ניסוח שמפחיד, במקום להסביר מה יש לבדוק
מודעה שמסבירה משהו אחד עובדת כאן טוב יותר מכל מודעה שמבטיחה.
באיזו שפה כותבים את המודעה?
הרבה מהקהל בתחום הזה לא קורא עברית כשפה ראשונה: בני זוג זרים, עולים, ועובדים מחו"ל. מודעה ברוסית, בצרפתית, באנגלית או באמהרית מגיעה בדיוק לקהילה שהיא מדברת אליה.
וזה גם זול יותר. כמעט אף משרד לא מפרסם בשפות האלה, ולכן התחרות עליהן נמוכה. אנחנו בונים את המודעה הראשונה בעברית, ורק אחרי שהזווית עובדת מתרגמים אותה נכון, לא באמצעות תרגום מכונה.
מי עוד פונה, חוץ מהמהגר עצמו?
שני קהלים נוספים חוזרים בתחום הזה: מעסיק שצריך אישור עבודה לעובד מחו"ל, ובן משפחה שמתחיל את החיפוש בשם מישהו אחר, כי הפונה עצמו לפעמים לא בטוח שהוא מדבר עברית מספיק טוב כדי למלא טופס בעצמו. לשניהם דף נחיתה משלהם, כי השאלה שלהם שונה מהשאלה של המהגר עצמו, וגם הטון שונה: המעסיק מדבר בשפה עסקית, ובן המשפחה מחפש בשם מישהו אחר.
מה קורה בין הפנייה לשיחה?
במקרה הדחוף, מהירות המענה היא ההבדל בין תיק שאפשר עדיין לטפל בו לתיק שאיחר. הפנייה מגיעה אליכם ברגע שהיא נשלחת, לוואטסאפ או למייל, עם כל מה שהפונה כתב. הפונה עצמו מקבל הודעה שהפרטים התקבלו, ניטרלית וקצרה, כי לא בטוח מי עוד נמצא לידו כשהוא ממלא את הטופס. פירקנו את החלק הזה במאמר על למה פניות הולכות לאיבוד.
איך נראה החודש הראשון של קמפיין בהגירה ואזרחות?
השבוע הראשון: שתיים או שלוש מודעות, כל אחת לזווית או לשפה אחרת, על אותו תקציב. אף אחת מהן לא נכבית בשבוע הזה, גם אם אחת נראית חלשה. השבוע השני: רואים איזו זווית מייצרת פניות ובאיזה מחיר, ומזיזים תקציב למה שעובד. השבוע השלישי: מודעה חדשה נכנסת מול המובילה, בזווית או בשפה נוספת. סוף החודש: דוח, והחלטה אחת לחודש הבא.
כמה תקציב צריך בתחום הזה?
הבסיס הוא 60 שקלים ליום, וזה מספיק כדי לבדוק זווית אחת או שפה אחת. תחום קטן יותר מדיני עבודה או נזקי גוף, ולכן לא כדאי להשקיע מעבר לזה לפני שרואים איזו זווית עובדת. מה שכן עובד היטב הוא לפתוח שפה נוספת לאט, אחרי שהראשונה כבר מייצרת פניות, ולא את כולן בבת אחת. הכל, לפי תחום, בדוח המחירים.
מה מודדים בקמפיין הזה
- כמה פניות נכנסו, ומאיזו זווית או שפה
- כמה עלתה כל פנייה, בהשוואה בין הדחוף לשקט
- כמה מהר נענתה כל פנייה דחופה, כי כאן זה קובע יותר מבתחומים אחרים
- אילו פניות הפכו לתיקים, וזה מגיע מכם
אין לנו כרגע מדידת מחיר לפנייה מקמפיין חי בתחום הזה, ולכן לא נכתוב מספר. המספרים שיש לנו, משלושה תחומים אחרים, בדוח המחירים.
מה כללי הלשכה אוסרים בפרסום לתחום ההגירה?
שני איסורים חוזרים כאן יותר מבתחומים אחרים. הראשון: הבטחת תוצאה של הליך שתלוי בגורם חיצוני, משרד הפנים או שגרירות, שאין לעורך הדין שליטה עליו. השני: רמז שהמשרד קשור בדרך כלשהי לרשות ההגירה עצמה, כמו "קשרים" או "מסלול מהיר", ניסוח שגם מטעה וגם אסור. מותר לכתוב ניסיון, שנות עבודה בתחום, וכמה תיקים טופלו, רק עם אישור הלקוח לפרסום.
ומגבלה נוספת ספציפית לתחום: אסור לפרסם תוצאה של תיק מסוים בלי הסכמה מפורשת של מי שהתיק שלו, גם כשההצלחה נמכרת כ"סיפור הצלחה" בלבד ובלי שם.
מה קובע בגוגל, כשהקהל לא כולו דובר עברית?
פונה שמחפש עורך דין הגירה בשפה שלו, רוסית או אמהרית לדוגמה, בודק את הפרופיל בגוגל לפני שהוא מתקשר, ולפעמים לפני שהוא בכלל קורא את המודעה. ביקורת בשפה שלו שווה לו יותר מביקורת בעברית, כי היא מוכיחה שהמשרד באמת עבד עם מישהו שדיבר כמוהו.
שעות פעילות עדכניות, ותשובה למי שכתב ביקורת בכל שפה שהיא נכתבה, משפיעות על ההחלטה להתקשר עוד לפני שהמודעה נראתה. הרחבנו על זה במדריך פרופיל עסק בגוגל למשרד עורכי דין.
איזה מסר עובד הכי טוב, מעבר לזווית ולשפה?
מסר אחד עובד בשתי הזוויות גם יחד: שהבדיקה הראשונה קצרה. פונה בהליך הגירה מפחד שהוא ייכנס לתהליך ארוך ומסובך רק כדי לגלות שהוא שולח מסמכים למקום הלא נכון. משפט שאומר שהשיחה הראשונה היא בדיקה, ולא התחייבות, מוריד את החשש הזה בלי להבטיח שום תוצאה.
ומה שלא עובד: מונח משפטי מדויק בכותרת, כמו "אשרת עבודה מסוג ב1" או "הליך התאזרחות מדורג". מי שלא בקיא בתחום לא מזהה את המונח, ומי שבקיא כבר יודע לחפש אותו בעצמו. כותרת פשוטה מביאה יותר פניות מכותרת מדויקת.
מה אתם מקבלים
דוח חודשי קצר: כמה פניות נכנסו מכל זווית או שפה, כמה עלתה כל אחת, ואילו מודעות הביאו אותן. בלי מונחים מקצועיים, ובלי טבלאות שצריך לפענח.
מי שרוצה להבין את התמונה המלאה של שיווק לעורכי דין, מוזמן לקרוא את המדריך לשיווק לעורכי דין. על בניית הקמפיין עצמו כתבנו בפרסום ממומן לעורכי דין, והמחיר במחירון.
עוד באתר
כל הערוצים, כללי הלשכה והמדידה מסודרים במדריך המלא לשיווק לעורכי דין. כמה עולה פנייה בתחום שלכם אפשר לבדוק במחשבון עלות לפנייה. ותחומים נוספים שאנחנו עובדים בהם: משפט מסחרי וחברות, הוצאה לפועל וגביית חובות, נזקי גוף ותאונות דרכים.