טיקטוק לעורכות ולעורכי דין: למי זה מתאים, ומה מותר לפרסם
טיקטוק יכול להביא פניות למשרד עורכי דין, אבל לא לכל משרד. הוא מתאים בעיקר למי שהלקוחות שלו הם אנשים פרטיים, ולמי שמוכן לדבר מול מצלמה בקביעות.
השאלה שכולם שואלים: מותר לעורך דין לפרסם בטיקטוק? כן. רשתות חברתיות מופיעות בשמן ברשימת הערוצים שבכללי הפרסומת של הלשכה (סעיף 3(א)). סרטון של 30 שניות הוא פרסומת, וכל הכללים חלים עליו.
במה טיקטוק שונה מאינסטגרם
באינסטגרם, פוסט רגיל מגיע בעיקר למי שכבר עוקב אחריכם. ריל יכול להגיע גם לזרים, אבל בטיקטוק זה הבסיס: מסך הבית הוא פיד של סרטונים מוצעים. לפי טיקטוק עצמה, מספר העוקבים אינו שיקול ישיר בבחירת הסרטונים שמוצעים. לכן גם חשבון חדש עם אפס עוקבים יכול להגיע לאנשים זרים כבר מהסרטון הראשון.
זה היתרון הגדול, וגם החיסרון. סרטון יכול להגיע לאלפי אנשים, ואחריו סרטון שכמעט אף אחד לא רואה. מה שקובע הוא אם אנשים נשארים לצפות, ולא כמה עוקבים יש לכם.
הדבר השני: הכוח של טיקטוק הוא וידאו. יש שם גם פוסטים של תמונות, אבל הם לא מחליפים סרטון. מי שלא מוכן להופיע, או לפחות לדבר, יתקשה.
למי זה מתאים, ולמי פחות
טיקטוק עובד הכי טוב כשהבעיה של הלקוח היא בעיה של אדם פרטי, ואפשר להסביר חלק ממנה בדקה. למשל:
- דיני עבודה מצד העובד: פיטורים, שעות נוספות, מה מגיע בסוף עבודה.
- תעבורה: שלילה, נקודות, מה עושים אחרי דוח.
- דיני משפחה: מזונות, משמורת, מה קורה עם הדירה.
- צרכנות ושכירות: פיקדון שלא הוחזר, ביטול עסקה, ליקויים בדירה.
- פלילי: מה עושים כשמזמנים לחקירה.
הוא מתאים פחות למשרד שעובד בעיקר עם חברות, עם ועדי עובדים או עם מוסדות. שם ההחלטה לא מתקבלת מול הטלפון, ולינקדאין יביא יותר. כתבנו על זה במאמר לינקדאין לעורכי דין.
מותר לעורך דין לרקוד בטיקטוק?
לא מצאנו בכללי הפרסומת סעיף שאוסר ריקוד בשמו. מה שכן כתוב שם הוא שאסור לפרסם תוכן מטעה, תוכן שפוגע בציבור, או תוכן שפוגע בכבוד המקצוע (סעיף 2א).
לכן השאלה הנכונה היא לא "מותר לרקוד?", אלא "איך ייראה הסרטון הזה בעיני מי שמחפש עורך דין לתיק רציני?". ריקוד לבד, בלי תוכן, לא מראה לצופה מה אתם יודעים, ולא נותן לו סיבה לפנות.
מה שכן עובד: להשתמש במבנה של טרנד, ולשים בתוכו תוכן מקצועי. סאונד מוכר, ובכתוביות "שלושה דברים שאסור לחתום עליהם ביום שמפטרים אתכם". הצופה מזהה את הטרנד, ונשאר בשביל התשובה.
ועוד כלל אחד, פשוט: לא מצלמים לקוחות, ולא מספרים על תיק שאפשר לזהות. גם לא "בלי שמות", אם הפרטים מספיקים כדי שמישהו יזהה. לפי הכללים, צילום לקוח דורש הצהרה חתומה מראש, ויש מי שטוען שגם איתה זה בעייתי. לכן עדיף להימנע.
איך נראה סרטון שמביא פנייה
סרטון שמביא פנייה עונה על שאלה אחת, של אדם אחד, שנמצא עכשיו בבעיה. המבנה הכי פשוט:
- שנייה ראשונה: משפט שאומר לצופה שזה עליו. "קיבלתם מכתב שימוע? אל תענו עליו לפני שאתם יודעים את זה."
- החלק האמצעי: תשובה אחת ברורה. לא חמש. מה שלא נכנס, הולך לסרטון הבא.
- הסוף: מה עושים עכשיו. "אם זה קורה לכם, שלחו הודעה, ונבדוק."
אורך טוב לסרטון ראשון הוא 30 עד 60 שניות. טלפון, אור מחלון, ודיבור ישיר למצלמה. לא צריך צלם.
תוסיפו כתוביות לכל סרטון, כי הרבה אנשים צופים בלי קול. אם אתם משתמשים בכתוביות האוטומטיות, תקראו אותן לפני שמעלים. בעברית הן טועות לא מעט.
ובתיאור הסרטון כתבו במילים פשוטות על מה הוא. בטיקטוק אנשים גם מחפשים, והתיאור עוזר להבין על מה הסרטון.
מאיפה מביאים רעיונות לסרטונים
הרעיונות כבר אצלכם. כל שאלה שלקוח שאל בשיחה ראשונה היא סרטון.
פותחים פתק בטלפון. במשך שבועיים כותבים כל שאלה שחוזרת, במילים של הלקוח ולא במילים של בית המשפט. "מה מגיע לי אם פיטרו אותי בהיריון?" ולא "הגנה על עובדת בהיריון לפי חוק עבודת נשים".
עוד מקור טוב: התגובות לסרטונים שלכם. מי ששואל שאלה בתגובה, נותן לכם את הסרטון הבא. בטיקטוק אפשר לענות לתגובה בסרטון, והתגובה מופיעה על המסך.
החשבון: מה שמים בו
- שם המשתמש: השם שלכם או שם המשרד. קצר, בלי מספרים.
- השם המוצג: שם ותחום. למשל "עו"ד [שם מלא] | דיני עבודה".
- הביו: שורה או שתיים. במה אתם עוסקים, ואיך פונים.
- תמונת פרופיל: הפנים שלכם, ולא לוגו.
והמילה "מומחה" נשארת בחוץ, גם בביו וגם בסרטונים. היא לא מופיעה ברשימת הפרטים שמותר לכלול בפרסומת (סעיף 3(ב)).
הודעות ותגובות: כאן נכנסות הפניות
בטיקטוק הפנייה הראשונה מגיעה הרבה פעמים בתגובה, ולא בהודעה. "יש לי בדיוק מקרה כזה, אפשר לשאול?"
כמה כללים:
- לא נותנים ייעוץ משפטי בתגובה פומבית. עונים בקצרה, ומזמינים להודעה או לשיחה.
- לא מבקשים מאנשים לכתוב פרטים אישיים בתגובות.
- לא פונים ביוזמתכם לאנשים שלא פנו אליכם, גם לא בתגובות לסרטונים שלהם. לא ברור עד הסוף איך האיסור על שידול חל על תגובות, ולכן עדיף להימנע.
- עונים מהר. מי שכתב לכם יכול לכתוב גם למשרד אחר, ומי שעונה ראשון מקדים.
המהירות הזאת חשובה בכל ערוץ, ופירטנו עליה במאמר למה המהירות שבה עונים לפנייה הראשונה מכריעה.
כמה פעמים לפרסם
בטיקטוק כל סרטון הוא עוד הזדמנות להגיע לאנשים חדשים. לכן קצב קבוע חשוב.
יעד סביר למשרד קטן: שניים עד שלושה סרטונים בשבוע. הדרך הכי קלה לעמוד בזה היא יום צילום אחד בשבועיים. מצלמים שישה סרטונים ברצף, באותה חולצה ובאותו מקום, ומעלים אותם לאורך השבועיים.
ושומרים עותק של כל סרטון שעלה, עם התאריך והרשת. כללי הלשכה מחייבים לשמור עותק של כל פרסומת שלוש שנים (סעיף 3א).
טיקטוק או אינסטגרם: השוואה קצרה
| טיקטוק | אינסטגרם | |
|---|---|---|
| מי רואה את התוכן | גם מי שלא עוקב, וזה הבסיס | פוסט רגיל: בעיקר מי שעוקב. ריל: גם זרים |
| סוג התוכן | בעיקר וידאו | תמונות, טקסט ווידאו |
| איפה נכנסות פניות | בתגובות ובהודעות | בעיקר בהודעות |
| מה מתאים לו | מי שמוכן לצלם בקביעות | מי שמעדיף לשלב תמונות וטקסט |
אין צורך לבחור רק אחד. אותו סרטון אפשר להעלות לשתי הרשתות. על אינסטגרם כתבנו מאמר נפרד: אינסטגרם לעורכי דין.
החודש הראשון בטיקטוק
- שבוע ראשון: פותחים חשבון, מסדרים שם, ביו ותמונה. כותבים רשימה של 20 שאלות שלקוחות שאלו.
- שבוע שני: יום צילום ראשון. שישה סרטונים, כל אחד עונה על שאלה אחת. מעלים את הראשון כבר באותו שבוע.
- שבוע שלישי: מעלים עוד שניים או שלושה. עונים לכל תגובה.
- שבוע רביעי: מסתכלים איזה סרטון החזיק אנשים הכי הרבה זמן, ומצלמים עוד שלושה באותו סגנון.
איך יודעים אם זה עובד
צפיות הן לא המדד. סרטון עם מאה אלף צפיות שלא הביא אף פנייה, לא עזר למשרד. זמן צפייה עוזר להבין איזה סרטון עובד, אבל מה שקובע הוא הפניות.
בודקים כל חודש:
- כמה הודעות הגיעו מאנשים שצריכים עורך דין?
- כמה תגובות היו שאלות על מקרה אמיתי?
- כמה לקוחות חדשים אמרו שהם הגיעו מטיקטוק?
את השאלה האחרונה שואלים בכל שיחה ראשונה: "איך שמעתם עלינו?" ורושמים.
טעויות שחוזרות
- סרטון שמתחיל ב"שלום, אני עורך דין..." ולא בבעיה של הצופה.
- תשובה ארוכה שמנסה לכסות כל מקרה, עד שהצופה הולך.
- טרנד בלי תוכן, שמביא צפיות ולא פניות.
- מילים משפטיות שאף אחד לא אומר בבית.
- חשבון שמעלה עשרה סרטונים בשבוע אחד, ואז נעלם לחודשיים.
איך זה משתלב עם שאר הערוצים
טיקטוק לבד בדרך כלל לא ממלא יומן. הוא מביא היכרות עם אנשים שעוד לא חיפשו עורך דין.
כשאותו אדם יחפש אחר כך בגוגל ויראה את השם שלכם, הוא כבר יכיר אתכם. התמונה המלאה, ערוץ אחרי ערוץ, נמצאת במדריך השיווק למשרד עורכי דין, והכללים המלאים במאמר כללי הלשכה לפרסום.
ומי שרוצה שההיכרות הזאת תהפוך לפניות, יכול לקרוא איך אנחנו בונים קמפיין בעמוד פרסום ממומן לעורכות ולעורכי דין.
רוצים עוד טיפים כאלה? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו לעורכות ועורכי דין